הכרעת דין בתיק איו"ש 4680/06

כבוד השופטת רס"ן  שרון ריבלין -אחאי

כללי

הנאשם מואשם בכך שביום 17/7/06 ניסה לגרום בכוונה למותם של אחרים. על פי עובדות כתב האישום, במהלך חודש יוני 2006, בביתו של הנאשם, פנה אל הנאשם נימר צדקי נימר מחמד (להלן - "נימר") והציע לו לבצע פיגוע התאבדות כנגד אזרחים ישראלים. הנאשם הסכים ואף מסר לנימר, כי באם לא יסייע בידו לבצע את הפיגוע, יפנה לאנשים אחרים לצורך כך. לאחר הדברים הללו החל נימר לפעול במרץ על מנת להוציא לפועל את פיגוע ההתאבדות. על פי המפורט בכתב האישום פנה נימר לאדם בשם מחמוד חנני (להלן - "מחמוד")  ודיווח לו על הסכמתו של הנאשם לבצע את הפיגוע. מחמוד העביר לנימר 50 דינר עבור כלכלת הנאשם ונימר העביר את הכסף לנאשם.

ביום 8/7/06 הודיע מחמוד לנימר, כי בכוונתו להוציא את הנאשם לפיגוע ההתאבדות. הנאשם, מחמוד ונימר סיכמו כי הנאשם יבצע את הפיגוע בשם ועדות ההתנגדות של "אלויאת נאצר צלאח אלדין", המשוייכות לזרוע הצבאית של ארגון הפת"ח. נימר ומחמוד מסרו לנאשם, כי מתווה הפיגוע יוכתב על ידי פעילים מעזה וכי ייצרו עמו קשר בהמשך.

ביום 10/7/06, ביקש מחמוד מנימר שיצא לרמאללה על מנת לאסוף את חגורת הנפץ, בהמשך מתאר כתב האישום את הפעולות בהן נקט נימר, עד אשר הצליח בסופו של דבר למצוא את חגורת הנפץ במסגד ברמאללה וכיצד הסתיר את החגורה בחנותו של בן דודו,עמאד חאג' מחמד.

ביום 11/7/06 עדכן מחמוד את הנאשם כי הוא עומד לבצע את פיגוע ההתאבדות וכי עליו להיערך לכך.

ביום 15/7/06, לבקשתו של מחמוד, אסף נימר את הנאשם והשניים הגיעו לביתו של מחמד, אשר עודד את הנאשם לבצע את הפיגוע ומסר לו כי במידה שייהרס ביתו, יבנו עבור משפחתו הפעילים מעזה בית חדש. מחמוד מסר לנאשם כי בשעות הלילה ייפגשו השלושה ויצלמוהו בוידאו מקריא את צוואתו.

לאחר שעזב הנאשם, אספו נימר ומחמוד מצלמת וידאו ממשרדי אגודת הכפר ורכשו קלטת וידאו. בחצות הגיע מחמוד לביתו של נימר כשברשותו רוס"ר קלצ'ניקוב ושמיכות לצורך הפקת הצוואה המצולמת של הנאשם. מחמוד הכין שלט קרטון מטעם ארגון "אלויאת נצר צלאח אלדין אלפתחויה". בסמוך לאחר מכן הגיע למקום הנאשם ובמרתף הבית, צילם מחמוד את הנאשם מקריא את צוואתו, כשהוא חמוש ברוס"ר קלצ'ניקוב וכשברקע השלט הנ"ל. באותה שעשה שימש נימר כמתריע מחוץ למרתף. בתום הצילום, דיווח מחמוד למפעיליו העזתיים כי "החתן" מוכן וכי יש לדאוג להעברתו ומסר את הקלטת לנימר, על מנת שידאג להעבירה לתקשורת.

ביום 16/7/06, דיווחו הפעילים העזתיים כ ברשותם פעיל בתחומי ישראל אשר יוביל את הנאשם ליעד הפיצוץ. באותו היום יצאו השלושה, כל אחד בנפרד, לרמאללה.

ברמאללה נימר רכש כרטיס "סים" עבור הנאשם ולאחר מכן ניגש לחנותו של בן דודו, משם נטל את חגורת הנפץ וקיבל מבנו של בן דודו מפתח לדירה בביתוניא. נימר מסר לבן דודו את קלטת הוידאו ובה צוואת הנאשם והורה לו להעבירה לתקשורת לאחר ביצוע הפיגוע. במקביל הסתפר הנאשם ורכש בגדים חדשים לקראת ביצוע הפיגוע  בעוד שמחמוד ניגש לרכוש סוללות, פיוזים ומד זרם חשמלי. לאחר מכן נפגשו השלושה בככר מנארה ועשו דרכם לביתוניא. כשהגיעו לדירה בביתוניא, החליף מחמוד את הסוללה בחגורת הנפץ ווידא שהיא תקינה ולאחר מכן הדריך את הנאשם כיצד להפעיל את מטען החבלה. נימר שבר את כרטיס הסים של הנאשם ומסר לו את הטלפון הסלולארי שלו. מחמוד התקשר עם הפעילים העזתיים, שמסרו לו כי המוביל אינו ערוך לבצוע  הפעולה ועל כן החליט מחמוד להוציא את הפיגוע ללא עזרת המוביל. הנאשם וחבריו בחנו מספר דרכים בהן יוכל הנאשם לחדור לישראל. הנאשם מסר שבכוונתו לנסוע מירושלים לכיוון תל אביב, לרדת באזור גהה, שם יעטה את חגורת הנפץ, יחדור לבני ברק ויפעיל את מטען החבלה במקום בו יהיה קהל רב. חבריו של הנאשם הסכימו לתכנית. לאחר מכן שכר הנאשם חדר במלון בכסף אותו קיבל ממחמוד והחביא שם את חגורת הנפץ.

ביום 17/7/06, בשעות הבוקר, התקשר מחמוד לנאשם, ששהה בחדרו במלון והורה לו לצאת לפעולה. הנאשם נטל את התיק עם חגורת הנפץ ויצא לעבר תחנת המוניות לירושלים. משלא הצליח הנאשם לעבור דרך מחסום א-ראם, שהיה סגור, חדר לירושלים דרך ביר נבאלה, משם הגיע לשער שכם. בדרכו שוחח עם מחמוד בטלפון ועדכן אותו כי הוא נמצא בדרך לירושלים. משער שכם נכנס הנאשם לעיר העתיקה ועשה דרכו לרחוב יפו, שם נתפס על ידי אנשי כוחות הבטחון.

מהלך הדיון

ביום 23/1/07, כפר הנאשם בכתב האישום.

ביום 3/5/07, הסכים הסנגור כי יוגש כל חומר הראיות בתיק, בכפוף לתוספת ראייתית. הצדדים אף הודיעו כי הגיעו להסדר דיוני לפיו ההגנה תוותר על ניהול פרשת הגנה, בכפוף לכך שעצם הויתור לא ישמש כתוספת ראייתית.

ביום 7/8/07, ביקש הנאשם להודות באשמה במסגרת הסדר טיעון, אולם לאחר שבית המשפט הסביר לנאשם את כתב האישום אמר הנאשם: "הדברים שאמרת נכונים אך באזור שער חברון (באב אל חליל) התקשר אלי מחמוד חאנני ספייה ואמר לי כי אשוב ואין ברצונם לבצע את העבירה. כשחזרתי תפסו אותנו כוחות הביטחון."

לאור דברי הנאשם החליט בית המשפט כי אינו מקבל את ההודאה של הנאשם בכתב האישום והתיק נקבע לפרשת הגנה.

ביום 30/10/07 הודיעה ההגנה על החלפת הייצוג בתיק וביקשה לדחות את פרשת ההגנה.

ביום 25/12/07, הודיע הסנגור החדש, עו"ד קעואר: "דיברתי עם חברי עו"ד חאלד אלאערג' אשר ניהל את התיק הזה לפניי, דיברתי גם עם הנאשם בעניין העדות של בביהמ"ש ואנו מוותרים על העדת הנאשם בכפוף לכך ששתיקת הנאשם לא תשמש כתוספת לראיות התביעה. אבקש לקבוע את התיק לישיבת סיכומים, אנו צריכים קצת זמן על מנת להיערך לכך. ייתכן שבעקבות שיחה שלי עם הנאשם וכניסתי לייצוגו בשלב מאוחר, תידרש בדיקה בכיוון הפסיכיאטרי".

באותו מועד הוגש וסומן כל חומר הראיות בתיק כדלקמן: